Driving Miss Kaufman

איני נוהגת לנהוג. הכבישים מפחידים בעיני, האינסטינקטים שלי רדומים רוב הזמן, ובכלל, לא מומלץ לכבישי ישראל שמוגבלת כמוני תנהג בהם, או בקיצור - אין לי ומעולם לא היה לי רשיון נהיגה. ועכשיו, כשאני תושבת תל אביב - מי בכלל צריך?

אבל כשהתקשרו אלי מ'סמארט' (מבית מרצדס) והציעו לי לקחת את דגם FASHION החדש שזה עתה הושק, לסיבובצ'יק של 24 שעות - פשוט לא יכלתי לסרב, רשיון או לא. אז הזעקתי את יפית, שבדיוק חידשה את רשיון הנהיגה שלה ומיד בנינו תכנית חצי-יומית (כי שתינו צריכות לעבוד) לנסיעת-בנות להרצליה וחרישה על מיטב סניפי H&M וטופ שופ, נשנושי צהריים וחזרה לעבודה. וכך בדיוק היה, אבל עם יותר חווית נסיעה ופחות שופינג. זה היה בערך הזמן הגרוע בשנה לצאת לשופינג (שלהי אוקטובר האחרון) כי ביאס בריבוע לקנות בגדי חורף שעדיין אי אפשר ללבוש ומנגד, שאריות בגדי הקיץ לא היו מלהיבות כלל. אז במקום זה השתעשענו בלבנות בוק צילומי נאה המתעד את יום הגירלז-מוביל שלנו:

שיואו, אני מתה.

הדרכה אחרונה טרם הפלגה.

ו....יצאנו!

כאילו מביטה בך קרפדה שובבה

פנו דרך! אנחנו נוהגות ברכב הכי מגניב בסביבה!

למרות שהרכב מיניאטורי ביותר, הוא ממש לא מרגיש ככה מבפנים. כן הוא נראה פיצפון, אבל הוא בעצם רכב לכל דבר, רק ללא חלק אחורי.

שמי הסאן-רוף, ממעוף היושבת.

אחת שנוהגת לחייך.

יפת חולקת את רשמיה: 

"חווית נסיעה אדירה ברכב פיצפון  שמרוווח מאוד מבפנים. הסמארט מהיר ויש תחושה של כביש חלק אפילו בכבישי ת"א המשובשים. התחלנו עם טנק דלק מלא, הסתובבנו די הרבה והמחוג לא הראה מיליליטר פחות, כך שבין כל היתרונות, הוא גם לא ממש 'שותה' הרבה דלק. החלק המאגניב של הרכב הוא  מציאת חנייה בקלי קלות בכל מקום, כולל מרכז ת"א העמוס, ניתן למצוא חניה בקלות  ושגם ישאר מקום מקדימה.

הדלתות מרופדות בחומר אלסטי גמיש, במידה והרכב מתחכך בעצם זר/רכב, דלת הרכב מתכופפת קצת וחוזרת למצבה הקודם - אדיר!"

שתינו אגב, לא חדלנו מהתעלף על המגה-שיקיות של הסמארט FASHION, ועל הפרקטיות האירופית שעולה מהפסיליטיס שלו - תא כפפות מרווח, תא מטען מפתיע בגודלו, ומערכת אודיו/וידאו שאפשר לחבר לסמארטפון ב-USB, כלומר כל עוד אתם סינגלטונים או זוג שממש לא מתכנן להביא ילדים בקרוב, או זוג שממש לא מתכנן להביא ילדים בקרוב ויש להם כלב שאינו גדול מצ'יוואווה.

אם נוהגים, לא צופים בסרטונים.

ועתה, הישר ממרתפי קניון שבעת הכוכבים, סדרת דיגמונים מרהיבה ומלהיבה מנערת אמצע-החניון:

ו-הביתה.

אוטו חמוד, אוטו חמוד.

תמונה אחרונה לפני החזרה לשולחן העבודה. באסה בריבוע!

כשנועם, החצי השני שלי, שמע על יום הסמארט המתוכנן, הוא גיחך גיחוך גדול וצפה שזוגתו וחברתה הטובה יחושו בתוך הסמארט כחיפושיות משה רבנו שנוסעות בנתיב משותף עם עדר גנו, אז עניין אותי מאוד מה הוא ירגיש בנהיגה בסמארט, ולכן הזמנתי אותו לתפוס את כסא הנהג ולהתרשם באופן גברי מאיכות הנסיעה.

איך היה?הפלא-בפלה, המלעיזן הפך את עורו ושיבח כל קמ"ש שגמענו, תוך שהוא מופתע מהספייס המרווח שהתאים ככפפה גם ל-1.83 שלו, מהמהירות המפתיעה ומהנהיגה החלקה.

חותמת גברית - צ'ק!

עצור - בשם השיק!

ולסיום, סרטון מיותר, בלתי מקצועי ולא ראוי, בו יפית ואני מנסות לתאר את חוויית הנסיעה, אך נסחפות לכיוונים בלתי קשורים בעליל. תן לנשים לדבר על רכב, וזה בדיוק מה שיקרה לאחר דקה. דקה ו-18 שניות אם לדייק:

  

פרטים נוספים והרשמה לנסיעת מבחן: כאן, בבלוג הישראלי של SMART

לייקוש: כאן

אגב, הציטוטים מ'חמישים גוונים של אפור' הם כי בדיוק התחלתי לקרוא אותו, עוד לא החלטתי מה אני חושבת עליו, אבל אני מזועזעת (מאוד) מהתרגום העילג.

תנהגו יפה,
וצ'או, בלות.

להמשך קריאה...

פוסט מלבושים קוויקי

יצאתי, הייתי לבשתי. אמנם לוק שבדרך כלל מאוד לא זמין במחוזותיי, אבל היום הוא הרגיש לי נכון.

משקפייש: X RAY

חולצת כפתורים: מותג הלבשה גרמני ששמו: 1982

ז'קט: HM גרמניה

חגורה: מאתר שופינג סיני מצ'וקמק אבל זול בטירוף 

ג'ינס: קסטרו

עקבוני פוקסייה: בנגקוק

שיהיה חמים ונעים,

וצ'או, בלות.

להמשך קריאה...

פוסט מלבושים FEAT. אמריקן איגל

אם שהיתן על כדור הארץ בחודש האחרון סביר להניח ששמעתן כי אמריקן איגל פתחו את סניפם הראשון בכנען בקניון רמא"ג. הוזמנתי אז קפצתי להשקת הבוקר לעיתונאים ולאחר סיבוב בסניף הבכורה חשתי כאילו נקלעתי לפוקס:

כנראה לא במקרה, בעלי פוקס הם הזכיינים הבלעדיים של אמריקן איגל בישראל. ..

מלבושיי לבוקר זה:

חולצה: C&A

טרנץ': ORSAY

חצאית: קסטרו

גרבונים: KUNERT

תיק: TCHIBO

מגפונים: אמריקן איגל (שנמכרים ברשת PAYLESS)

אינסייד אאוט.

בהשקה קיבלתי שובר נדיב ולכן עפתי מיד על מימושו. בשופינג הגרמני שלי (שעתה נראה כה רחוק ומנוכר) החלטתי שבמקום ללכת לאיבוד בבתי כלבו עדיף לי להתמקד בקונספט של השלמת פריטי בייסיק לגרדרובה כמו ז'קט שחור שלא היה לי (ועכשיו יש) או שורטס חורפיים (צ'ק!) ולכן גם באמריקן איגל הקפדתי על הקונצפט ואימצתי אל ארוני ז'קט ג'ינס שכמוהו בדיוק חיפשתי:

גם הצעיף החביב הזה הוא של אמריקן איגל

החולצה היא ממותג אירופי  ששמו: 1982

שיהיה אחלה שבוע,
וצ'או, בלות.

להמשך קריאה...

שפרכן זי פוסט - או הגיברת טסה וחוזרת

אם תהיתן מדוע לא בילבלתי בשכל מזה זמן ממושך, הסיבה היא שביום א' בשבוע שעבר אמרתי "ביוש!" לארץ כנען ועליתי אל על לכיוון נמל התעופה בפרנקפורט, כדי לפצוח עם נועם בטיול עיירות בדרום גרמניה.חזרתי בראשון בערב ואני עדיין מתאוששת. בחרנו לטוס לגרמניה מסיבה מאוד ברורה - געגועים לאיזור הריינלאנד פאלץ (Rheinland Pfalz כן, אפשר לצחקק, זה שם די מצחיק). ולמה געגועים? כי פעם, למשפחה של נועם היה בית בכפר באיזור הריין, מרחק שעה נסיעה מפרנקפורט, שהיינו קופצים אליו כל אימת שהרגשנו צורך לברוח, לנוח ולהיות לבד עם עצמנו. לפני כשנתיים הבית נמכר ולא היתה לנו סיבה מוצקה להגיע יותר לגרמניה. אבל התגעגענו לאוכל, לנופים, לאוויר הצח ולעצמאות הזו של לשכור אוטו ולעוף לאן שבא לנו באיזור שאנחנו מכירים טוב. 


יום 1+2: מיינץ
בגלל שאין יותר בית בכפר ללון בו ובגלל שהפעם אמא של נועם הצטרפה אלינו לטיסה (אך לא לטיול עצמו), לנו את שני הלילות הראשונים (ואת האחרון לפני הטיסה) בבית של דווינה, מכרת משפחה ותיקה וחברת ילדות של נועם שהיא פרופסורית לרווחה ומתגוררת בדירה חמודה ואיקאית להפליא עם 'אשתה' ייטה בעיר המקסימה מיינץ (MAINZ). בין כל אוצרותיה של מיינץ עמוסת ההיסטוריה, טמון גם מרכז הקניות המלהיב AM BRAND שכשמו כן הוא וניתן למצוא בו סניפים מזמינים של HM, מנגו ואספרי למשל והכלבואים שאפשר להיכנס אליהם בבוקר ולצאת כשכבר חשוך - מולר, קאופוף ו- C&A שמאוד השתפרו לאחרונה מבחינת טרנדים. החל מהיום הראשון שמתי לב שבגדים עדכניים אפשר למצוא בעיקר ברשתות ובחנויות המותגים כיוון שבבוטיקים הסחורה זקנה וחמורת סבר וכך היה בכל המקומות שביקרתי בהם.

בניין אופייני למיינץ. ולכל עיר אחרת שהיינו בה לאורך השבוע. כל כך יפה שם, שפשוט אין איך לתפוס את זה.

חיוך השמור רק למרכזי קניות שווים. את המעיל ההורס הזה קניתי ביום השני בגרמניה כפי שתכננתי. הוא של המותג ההולנדי המגניב mexx וקניתי אותו ברשת שנקראת: peek & cloppenburg. הג'ינס של קסטרו.

המארחות המפנקות: ייטה ואשתה דווינה

גיברת הניה, אמא של נועם, ופילי אחותה של דווינה

מאזינה לצלצולי פעמונים של נוצרים. אנד לאבינג אברי מינט.

יום 3: היידלברג

תכננו לצאת לדרך יום מוקדם יותר אבל החברה הישראלית שדרכה שכרנו את הרכב פישלה (הו, איזו הפתעה) ונאלצנו ללון לילה נוסף במיינץ. אל תרחמו עלינו. היעד הבא היתה העיר היידלברג שהיא עיר אוניברסיטאית עם המון צעירים ווייב סטודנטיאלי, היא מכילה את רחוב הקניות הארוך ביותר בגרמניה (שבו גם שכן המלון שלנו כך שאני ושני סניפי H&M גרנו ללילה אחד בשכנות. היה חלום). היידלברג היא גם העיר התאומה של רחובות, עיר הולדתי  וכשהייתי בחופש בין יא' ל-יב' קבוצת תיאטרון הנוער שבה השתתפתי אירחה קבוצה מקבילה מהיידלברג ומזרח גרמניה, ולכן חשתי סוג של סגירת מעגל, אותה חגגתי בשופינג הגון במחירים של פוסט כריסמס שהיו מגוחכים להפליא. לשמחתנו השמש זרחה למשך שלושה ימים, ולקור מתרגלים. הסוד הוא להצטייד במעיל טוב, כובע שאין לו פתחי איוורור או סריגה לא צפופה וגרביים הגונות. 

בחו"ל הכל מתגמד.

home.

עפה על היידלברג

הסוודר מרשת שנקראת: PIMKIE

החולצה והשורטס מ-H&M

הגרביונים טרמיים וחסיני קור.

כשמטיילים בזוג זה מה שקורה - תמונה אחת ויחידה של שנינו ביחד אשר צולמה ע"י יפני חביב

הלכתי לקנות. 'תראות.

יום 4+5: באדן-באדן

באדן באדן היא פאריז קטנה בזעיר אנפין וקצת הזכירה לי את העיר לוקסמבורג שהיתה גם סוג של מיני פאריז. העיירה שלווה, יפהפיה ויוקרתית ובגלל שהחלו יומיים גשומים החלטנו להישאר קצת ולא לצאת לנהיגה בגשם. היה לנו מלון חמוד, אוכל מפנק, אווירה של צ'יל וגם את קומת הסלוט משינז בקזינו המקומי, דרך מעולה להעביר את הזמן בערב גרמני גשום. אם אלת המזל בדיוק יושבת על הכתף, אפשר לצאת מהקזינו עם חדוות מנצחים וכמה עשרות (או מאות) יורואים נוספים כבונוס.

הבובה הזו ישבה לבדה בסמטה שבה יש חנות יד שניה

המגפיים של B UNIQUE התגלו כמצוינות לא רק ביופין אלא גם בנוחות וחסינות בפני קור וגשם.

הקזינו. לא בדיוק תרומה של מפעל הפיס

יום 6: באד קרויצנאך

תהינו לאן נמשיך מבאדן באדן כי כל הטיול הזה היה פריסטייל ולא מתוכנן בדקדקנות. חשבנו לקפוץ לשטרסבורג בצרפת (שעה נסיעה) אבל אז הבנו שאנחנו ממש מתגעגעים לעיירה באד קרויצנאך, שהיתה עיירת הבילויים והשופינג שלנו כשהיינו נוסעים לבית בכפר והחלטנו לנסוע לשם ללילה אחד לפני שחוזרים למיינץ וגם לאכול את השניצעל שאני כמהה אליו כבר ארבע שנים מאז הפעם האחרונה בגרמניה: 'ראם-שניצל' שמגישים במסעדה קטנה ומסורתית שנקראת 'קליינה קנייפה' ('המטבח הקטן'). כמעט בכיתי כשהגישו לי אותו שוב:

מתחת - שניצעל חזירי. מעל - רוטב שמנת עתיר קלוריות ותענוג.

כמה התגעגעעעעתי... את התיק קניתי ב-TCHIBO, רשת שמתמחה בכלל בקפה (אפשר למצוא את הקפה גרגרים שלהם בשופרסל) אבל בכל חנות יש אגף פריטי לבוש במחירים ממש נוחים.

ניסיתי, אבל קשה לתפוס בתמונה כמה יפה שם

יום 6+7: חזרה למיינץ

את היום האחרון במיינץ בילינו בשופינג אחרון ובהסתובבות במרכז ההומה שלה (וגם קצת בקזינו, פעם אחרונה נו..).  וכמובן לא יכלנו לעזוב את גרמניה מבלי לאכול לפחות פעם אחת את מנת ה'קארי וורסט' (נקניקיות בקארי), השילוב המושלם ביו מזרח, מערב וחזיר.

חזרנו לפנות ערב אל ביתן של המארחות שלנו, נתנו נשיקה למאמא וילד ומיד גילינו שאנחנו עומדים לשבת לארוחה ביתית (עוד קצת חזיר בשמנת, לא נורא, בארץ נאכל סלט) שהיתה טעימה להפליא

וזהו, נגמר.

מדגמנת בעסה על אספרסו בנמל התעופה של פרנקפורט.

אבל לא אשחרר אתכן לדרך בלי כמה תמונות בונוס:

מגש לסירים רותחים (או פונדו שוקולד)

השם מוצלח, המחיר - יקר.

אני ופרקאו שעל שמו נקרא המלון בהיידלברג. הוא היה ננס איטלקי שהתארח במלון ואהב לשתות ובכל פעם שהציעו לו ריפיל הוא ענה ב'פרקה נו?' (למה לא) רק שלגרמנים קשה להגות את זה, אז הם קראו לו 'פרקאו'..

אתי דודאי קידס

מותג עם מוצרים שמבחוץ הם הורסים ובפנים מצחינים

את המגפיים קניתי דווקא בארץ, בחנות האאוטלט של 'רוקט דוג' בסנטר, הם של מותג ישראלי בשם REPUBLIC והם היו קניה גאונית ועשו שירות נפלא של נוחות וחימום. בגרמניה כולן הולכות עם כאלה. 

שימו לב למחיר השערורייתי! איפה נרשמים למחאת הקפה נמס?

לשנה הבאה בהיידלברג המקסימה

חזרתי, בקרוב פוסטי לבוש דנדשים.

אאוף וידרזיין, גודביי

וצ'או, בלות.

להמשך קריאה...