יום שני, דצמבר 26, 2011

פוסט מלבושים - לילה בגלריה

אמש נערכה תערוכת בוגרי בית הספר לפרסום ACC של תרצה גרנות ז"ל ומכיוון שהנני בוגרת גאה של המוסד והשנה גם הוזמנתי לשמש כמתרגלת בכמה שיעורים, אצתי לבחון את פירות החינוך שעברו השנה הקופירייטרים הצעירים.
התערוכה התקיימה בגלריה (דניאל ברוטשילד) וסברתי כי יהיה זה ראוי להשקיע מעט ולחנוך את מכנסי הטופשופ הדנדשים שלי אשר רכשתי כאשר הוזמנתי לבקר בסניף בקניון פתח תקווה. מיד יגיעו מיני דגמים אך לפנות זאת, הנה המלבושים:



וסט: רנואר
חולצה: קיבלתי אותה מרזיאלה גרשון בימי העיתונאות שלי אבל היא ממותג איטלקי שאיני זוכרת את שמו
מכנסיים: טופשופ
מגפוניים: TO GO


גרסת האינסטגרם (אני מכורה). תודה לאיילו'ש שצילם

זה מה שחשבה הסטודנטית מעיין עוזרי על הדמוקרטיה המתכווצת. אני מזדהה.

וביו טרן של 180 מעלות - הכיצד התרשמתי ממרכולת החורף של טופשופ? ובכן, אין ספק שהדגמים נהדרים, משובבים ונחשקים אך מנגד, לעיתים איכותם הבינונית אינה מצדיקה את מחירם המופרז. לא נמצא ולו פריט אחד שמחירו מתחת ל-300 ש"ח ובגזרת האקססוריז המופרזות עולה דרגה וההשתוללות התמחורית על פריטים שאפשר למצוא גם בתחנה מרכזית אינה הגיונית. אך עם זאת, עלי לשבח ולקלס את מכנסיי החדשים שעוטפים את האגן באופן מושלם ויש להם גזרה שיקית מאין כמוה.

מנת שיק נוספת מבית טופשופ:








בעוד פחות מחודש אנחית את ישבני הדשן על אדמות גרמניה. אני בהחלט מתכננת לאתר את הסניף המקומי (בעיר מיינץ שאשהה בה שבוע) ולקוות שהנחות הסופעונה עדיין יהיו תקפות (בגרמנית קוראים לזה 'רדוצירן'). יש בכלל טופשופ בגרמניה?


הלכתי לבדוק אם הדרכון בתוקף,
צ'או, בלות.
להמשך קריאה...

יום שישי, יוני 11, 2010

לכבוד המונדיאל שהגיע


נזכרתי שלפני ארבע שנים, כשעוד עבדתי אצל תרצה גרנות ז"ל ועברתי אצלה סוג של סטאז' קופירייטרי, היא הטילה עלי משימת טקסט - לכתוב תשע עצות לנשים לעת המונדיאל עבור אחד מלקוחותיה (רשת מכוני הכושר גו-אקטיב).
נראה לי שכעבור ארבע שנים, זה עדיין אקטואלי.

ליחצו להגדלה:


קרדיט לעיצוב הפלאייר: משרד הפרסום לין & לין.

שיהיה סופ"ש דבש

וצ'או, בלות.

להמשך קריאה...

יום רביעי, ינואר 20, 2010

רשמים מהסטודיו של סטרלינג-קופר

סתם, לא באמת. אבל תודו שזו כותרת די אטרקטיבית.
ותעלול פרסומי נדוש.

אני פרסומאית בנשמתי. עבדתי ולמדתי אצל תרצה גרנות, הפרסומאית הכי טובה בארץ ומאז אין פרסומת או קמפיין שאין לי עליהם דיעה מוצקה. אני עושה מייקאובר דמיוני לעסקים בכל פעם שאני נתקלת בפלאייר ממש גרוע או בבאנר שטותי ולא אפקטיבי וצועקת על הטלויזיה כשסרטון שפרסומת נוראי חובט באינטליגנציה שלי ושל העם.

ולכן, פלוס עוד אלף סיבות טובות ומוצדקות התמכרתי ל'מד מן' ולא אפצח כרגע בשלל קומפלימנטים לסדרה - עשו את זה מספיק לפני.

אז הנה ג'סטה קטנה לעולם הפרסום של פעם, שבניגוד למונח 'וינטאג' שמדיף מעט ריח של נפתלין וא-מיניות, מפתיע בשובבות ובקריצה וגם בנועזות שכיום פשוט חסרה. (שמתם לב שרוב הפרסומות נראות כאילו קהל היעד שלהן הם ילדים בני עשר?)

כשפולקעס היו פולקעס.




שער של הארפר'ס באזאר מהפיפטיז

גם לצ'מנמנות מגיע.

מתוך ווג, 1958

נכון זה נראה כמו אדיטוריאל מחווה ל'מד מן' ?


לא היה עובר היום #1

לא היה עובר היום #2


ממש לא היה עובר היום #3


זה בוקה או שאתה שמח לראות אותי?

הצלב האדום דואג גם לפשניסטות.

הו, האטיטוד.


עדיין בא לכם להעביר את דביר?

צ'או, בלות.

התמונות מכאן






להמשך קריאה...
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...