התוצאה - גועל נפש:
ראשית, בעיני "מחווה" הוא סוג של "לעשות כמו" ואני לא מבינה למה צריך 'לעשות כמו' צילומי אופנה גדולים באמצעות עוד צילום שמתחקה אחריהם ולא בדרך קצת יותר מקורית. הרי תקציב ברור שיש, רק שתקציב הוא לא ערובה למעוף, דמיון ומקוריות שתעשיית האופנה בארץ מסרבת לאמץ בחום.
מפתיע אותי מאוד שהצלמים הנ"ל, שבד"כ מנפקים צילומים מעולים משלהם, נגררו אחר הרעיון הדבילי הזה.
שנית, לא ברור לי למה כל מה שקשור לאימאג'רי של אופנה בארץ חייב להיות דקדנטי, הומו אירוטי, נטול רגש ובינינו, די דוחה למראה. גם אופנה אין בכרזות האלה ועל זה בדיוק בנה סשה ברון כהן את הדמות של ברונו והוא ממש לא הגזים.
כן, סקס מוכר. אבל למי? קניון ארנה הוא לא בדיוק מועדון הדאנג'ן או ה'זיזי' בכל הנוגע לקהל היעד שמגיע אליו. אז סבבה שמיצבתם אותו כקניון אופנה, אבל מי שיבקר בו בסופו של דבר הן נערות תיכון, אמהות עם ילדים שבורחות למזגן ומשפחות מהצפון שבאות לעשות יום כיף במרכז. מעניין להם ת'תחת כל הדקדנס הזה וגם לי למען האמת. אמרתם אופנה? תראו אופנה, אל תראו לי כוס ציצי חריץ אשכים.
אבל לא, תעשיות הפרסום והאופנה המקומיות כה נהנות לרחרח את הנאדים של עצמן שהן שוכחות שיש בפאתי הממלכה המעופשת גם עם, שצמא לאסתטיקה וקונספט טוב (לא כולם מטומטמים יו נואו) ושיש דרכים יותר אינטליגנטיות להבהיר לו שהנה, קניון אופנה נפתח בקרוב. איפה הפאן? איפה היופי? איפה הריגוש?
אז נכון, חלק מצילומי האופנה הזכורים ביותר במאה שעברה הם אכן מושפרצי סקס, דקדנטים ואין יור פייס, אבל לא כולם. ויסלחו לי חבריי הגאים, אני לא הומופובית ולא מזיז לי אם מישהו הוא הומו, ערבי, אוזבקי, אסקימוסי או חייזר, אבל פה בארץ מי שקובע הם בד"כ גייז שמכוונים לגייז ולא לנשים, שהן הצרכניות העיקריות של אופנה, מה לעשות.
וכך שוטפים אותנו בדימויים שאין לנו מה לעשות איתם חוץ מלהרגיש שגם הפעם, לא ממש כיוונו אלינו, כי אם לשכן מהדירה מעל שדלוק על השכן ממול.
הנה למשל, אסופה נאה של צילומי אופנה איקוניים מכל הזמנים. ככה, כן מצלמים אופנה.
צ'או, בלות.
אכן זוועה, אבל זה כל כך לא מיוחד שלא טרחתי אפילו לבזבז את זמני על להיגעל מזה.
השבמחקאיכס באמת!
כל מילה בסלע!
השבמחקאכן דוחה. אבל כל מה שקשור למשרד הזה דוחה.
השבמחקואו, הם ממש הצליחו לעצבן אותך...
השבמחקמצד שני, ככה מצלמים היום. כשהצלמים המובילים הם טרי ריצרדסון ומריו טסינו ש"ארוטיקה"- הומואית או לא, היא הבסיס בכל פריים שלהם, אז לאן צריכים לשאוף הצלמים בארץ?
ובעיניין ההעתקות: אני חושב שזה עניין אבוד. לפחות עד שנדע ללמוד להעריך את עצמינו ולא כל דבר שיש לו ניגון אנגלוסקסי.
נו, זרמון... פרובוקציה בשקל תשעים. איך ידברו עליהם אם הם לא יזעזעו... אז מה אם גם צריך למכור בדרך...
השבמחקאפילו בדנג'ן יסמיקו למראה הדברים האלה
השבמחקיש מצב..
השבמחק