אתמול בבוקר עליתי על שמלת וינטאג' ויצאתי לבקר בשבוע האופנה, בתצוגה של דורית בר אור, אליה הוזמנתי ע"י חברת האיפור מייבלין אשר נתנה חסות לאירוע (אם ידעתן ואם לאו, מייבלין בחרו בי כאחת מה- FASHION GIRLS שלהם בפייסבוק - ריספקט). בינינו, זו התצוגה היחידה שראיתי בשבוע האופנה, וזאת כי לא הוזמנתי לשאר התצוגות - כנראה שיש משרדי יח"צ אשר אינם חשים כי אני מספיק 'היי פאשן' בכדי להתמנגל עם קוואלי או משפחת אוברזון (צודקים, אני לא) אבל האמינו או לא, איני מלקקת פצעים. זה גם לא טעים וגם אין לי זמן לזה. במייבלין כנראה חשבו אחרת והושיבוני באולם התצוגה, ממש ליד דפנה לוסטיג שהתגלתה כעלמה חביבה אשר אינה תופסת תחת כלל. הפתעה נעימה.
אך די ללירלורים, הבה נתפנה לתצוגה - דודו בר אור, אביב/קיץ 2012, בקולקציה עם השם הציני ביותר:
PAS POUR TOI ('לא בשבילך' בצורפתית)
על רקע חלקה הראשון של היצירה המדהימה 'אינתא עומרי' של אום כולתום, אשר שימשה כמוקד ההשראה ליצירת הקולקציה, הידסו בזו אחר זו דוגמניות קרירות מהזן הגפרורי ביותר, ובראשן יעל רייך, המאוד שדופה אך המאוד מדהימה שנבחרה להיות הפרזנטורית - ודי בצדק.
בר אור עיצבה שחור ושחור ושחור, קישטה בזהב והביאה מלאי עשיר ביותר של פריטי לבוש, משמלות מקסי ועד לטופים ייחודיים, מכנסיים בגזרות נהדרות ובעצם כמעט כל גזרת שמלה קוטורית שיש באינדקס.
בפירגונים - הפריטים באמת באמת נפלאים ולכל אחד מהם יש אפקט וואו משלו - לשמלות יש 'פלייר' נפלא והן מתנפנפות באלגנטיות שיא כשהן צועדות אנה ואנה וכל הפריטים שהוצגו נשאו גזרות נפלאות, שיק מהפנט וטוב טעם צרוף.
בפולניות - אבל למה רק שחור? עם הכשרון והטעם של בר-אור יכלו לצאת תחת ידה יצירות באדום, כחול נייבי וגם ירוק בקבוק שלא היו מביישות שטיחים אדומים בנכר, ממש כך. ואפרופו גלאם, מי שאמורות לאכלס את הפריטים, הן כנראה עלמות גדושות ארנק שאינן יודעות טעמו של שניצל מהו. ע"פ ראיונות קודמים של בר-אור, זו בדיוק הכוונה. בכתבה ב'סגנון' ב-2010 הגדירה בר אור את קהל היעד שלה: "נשים צנועות, עם סטייל, מבינות אופנה, רזות, יפות ועם כסף" וקינחה ב "יש מידות. אבל 38 זה האקסטרהאקסטרה לארג'. אם אני יכולה לסתום ולא לאכול - אז גם את יכולה".
יכולה, אבל בדיוק בא לי קרעמבו.
מה לבשתי? בפוסט הבא.
ולקינוח איתנא עומרי -
שיהיה בתאבון בריא,
וצ'או, בלות
התמונות מיח"צ, FF, ונענע10
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה