עונת התצוגות - קסטרו VS. רנואר

כן, כבר קראתן על שתי התצוגות בפינות אופנה, בלוגים ועיתונים אבל עדיין לא שמעתן מה לי יש לאמר בנושא! בשל סמיכותן של שתי התצוגות שהתקיימו במרחק של בדיוק שבוע אחת מהשנייה, החלטתי שהפעם יהיה יאה לערוך פוסט שמשווה כמה וכמה פרמטרים מאותן תצוגות  - ואלה מסקנותיי:

פרה-תצוגה:

רנואר: כמה ימים לפני התצוגה הוצגה בפני בלוגרים ועיתונאים קפסולת ביגוד המייצגת את מיטב השראות הקולקציה. היה מרשים ביותר וראיתי הרבה פריטים שמאוד רציתי לספח אל ארוני.

להמשך קריאה...

Retro Mood

אתמול בשעות האחה"צ שמנו פעמינו אל הגג של גיברת וילד, להלן אמא של נועם ונתכנסנו יחד עם ההורים קאופמן שהגיעו מרחובות. הגיברת וילד שבה זה עתה מטיול במרוקו ואילו ההורים קאופמן נסעו היום ועל כן הצפינו תל אביבה בכדי לקבל תדרוך ורשימת המלצות מפי החמות המנוסה.

לכבוד המאורע החלטתי להתכסות במעטה הנוגע ברטרו שיק שמאוד הזכיר לי את הגרדרובות שאמא שלי מצולמת בהן בתמונות הסיקסטיז שלה. אותן תמונות תמיד מעלות באוב את השאלה הקבועה "אבל למה לא שמרת את כל הבגדים האלה??" ואת התשובה הידועה "בכלל לא היו לי הרבה בגדים, פשוט ידעתי לעשות שילובים". יופי.

בעוד הם דנים על סימטאות מרקש, חמקנו החוצה לעשן ציגרטה חוקית ונועם החליט שהאור יפה מדי בכדי לפספס פוטו אופ תלאביבי ועל כן הנציח את האאוטפיט, לא לפני שתדרך אותי "לעמוד בפוזה המרזה". יפה שהוא זכר את ליהוגיי על אותה פוזה המשמשת את מצולמות השטיח האדום - טורסו מסובב מעט, ידיים לצידי המתניים, רגל שלוחה קדימה ונשימה עצורה ככל האפשר (לא מכירה דרך אחרת להכניס את הבטן).

גופייה: אלמונית. היא אצלי שנים. מי זוכר.

מכנסיים: HM ממכירה ביתית אצל קלבה

עקבים: טו גו

משקפייש: פאלומה פיקאסו

קישוטית לשיער: ברשקה

התוצאה הזכירה לי שוב את אותן תמונות סיקסטיז - יכול להיות שהאמהות שלנו עלו על משהו עוד לפני שהיה ערוץ E בעולם.

זו גם הזדמנות להציג את פריזורתי החדשה בגרסה נטולת הפן. זו פעם ראשונה בשלוש שנים בערך שאני מרוצה עד הענננים מתספורת. אחראית ליצירה: שרון, שעובדת מהבית בדיזינגוף, מעצבת שיער מנוסה ומוכשרת שלא רוקנה את ארנקי באכזריות אבל נתנה ביכולת ובכשרון.

וזו גרסת הפן, שמזכירה את 'תספורת קלי' מהניינטיז:

למתעניינות: 054-9104322

היא עושה גם כלות והפקות אופנה.

שיהיה שבוע דבש,

וצ'או, בלות.

להמשך קריאה...

איך לא נפלו גיבורות - למרות שהן נורא רצו.

היום פתחה קסטרו רשמית את האביב-קיץ שלה בתצוגת אופנה חגיגית. לא היה בוקר ראוי מזה לסוג של פתיחת קיץ רשמית שכזו - קרני השמש שעשו קאמבק מרגש חיממו את ערימות הסלבריקים הלא מעניינים שהגיעו להאנגר 11 בנמל, את עיתונאי האופנה הבלתי נרגשים ואת כל צוותי העובדים של קסטרו ממטולה ועד אילת, או לפחות כך זה הרגיש בתור לשמפניה.

האירוע כבכל עונה, היה מופק כראוי, וכפי שהחמאתי בעבר לקסטרו על ההתחשבות המוסיקלית שלהם בקונספט ובקהל, הפעם על הבמה הופיעו לייב להקת Crazy P או בשמם המלא Crazy Penis, הרכב אלקטרוני מהממלכה הקטנה המצויד בזמרת מגניבה. היתה אחלה הופעה.

אך בגזרת פריטי הבוז'ולה הקיציים שהילכו על המסלול, למרות שנורא רציתי - לא נורא נפלתי.

שלא תבינו לא נכון - אני לגמרי בעד קסטרו, במיוחד בשנתיים האחרונות שבמהלכן הושקעה הרבה עבודה ומחשבה על קונספטים, תחזוק מותג, תדמית וחידושים ועם אצבע על דופק הטרנדים העולמיים. קולקציית הג'ינס לדוגמה, שיצאה בתחילת הסתיו האחרון היתה כה מרעננת ומוצלחת עד אשר אני אישית חמדתי לא פריט ולא שניים ממנה.

אולי זו היתה בחירה לא נכונה של פריטים עבור התצוגה, אולי הסטיילינג האנמי מעט שלא הצליח לשקף את מוצלחותם של הפריטים, אבל ישבתי, צפיתי בעניין ופשוט לא התרגשתי. אם בתצוגת אופנה או בהשקת קולקציה לא עוברת לי כל שתי שניות המחשבה 'אני רוצה את זה' בראש - משהו כנראה לא עובד.

הבשורה של קסטרו לאביב קיץ הקרובים היא במילים פשוטות - להתראות שנות האלפיים, אהלן ניינטיז, השנים המוקדמות. הג'ינס גבה בעוד אינץ' או שניים לכיוון הפופיק, החולצות התקצרו מעלה מעלה (גם של הגברים WTF?), החצאיות והשורטס - מאוד מאוד קצרים. נרשמה אף נוכחות של שמלת סרפן כסוף מטאלי (מי אמר הלו יעקב?).

בתחום הג'ינס, קסטרו חושפת כתמיד את הצד היותר חזק שלה, אם כי ניתנה לגיטימציה די מבאסת לחולצות הג'ינס המשופשף, גם לגברים, אבוי.

אגב הגברים של קסטרו, משום מה על המסלול הם תמיד מסוגננים כגיקים אורבניים אבל אם מפרקים את הפריטים, יש שם כמה יציאות בהחלט מעניינות.

בסיכומו של דבר, קסטרו הוציאה קולקצייה פריטי מאץ' בייסיקית, שתעשה שירות נפלא לכל אאוטפיט קייצי מסוגנן ומי יודע, אולי יכנסו במהלך העונה פריטים נוספים ומעניינים. שווה להציץ.

אצלה קצר, אצלו מעניין.

Yawn

מה שמתחיל טוב על גל גדות, יגמר רע על מדרכות אלנבי

חמודג'

הגזרה הגבוהה חוזרת - הוריי!

אך הירכיים נותנות את הטון. לא בטוח שזה כזה חיובי.

והימים, ימי מלחמת המפרץ. אה, אופס, לא.

יציאה מעניינת.

'יאללה בואי, אני מת לסיגריה'

היחידה שהפגינה מורנינג גלאם: גאלה רחמילביץ' מ'גאלה סטייל'

לא טרחתי לשאול אותה מאיפה הבגדים

עזבו, זה ממילא לא מהארץ.

ונותרתי אני:

השמלה: יד שנייה מ'שתיים' בשיינקין.

צ'או, בלות.

צילומי קטלוג קסטרו: דודי חסון.

להמשך קריאה...