סתם, לא באמת. אבל תודו שזו כותרת די אטרקטיבית.ותעלול פרסומי נדוש.
אני פרסומאית בנשמתי. עבדתי ולמדתי אצל תרצה גרנות, הפרסומאית הכי טובה בארץ ומאז אין פרסומת או קמפיין שאין לי עליהם דיעה מוצקה. אני עושה מייקאובר דמיוני לעסקים בכל פעם שאני נתקלת בפלאייר ממש גרוע או בבאנר שטותי ולא אפקטיבי וצועקת על הטלויזיה כשסרטון שפרסומת נוראי חובט באינטליגנציה שלי ושל העם.
ולכן, פלוס עוד אלף סיבות טובות ומוצדקות התמכרתי ל'מד מן' ולא אפצח כרגע בשלל קומפלימנטים לסדרה - עשו את זה מספיק לפני.
אז הנה ג'סטה קטנה לעולם הפרסום של פעם, שבניגוד למונח 'וינטאג' שמדיף מעט ריח של נפתלין וא-מיניות, מפתיע בשובבות ובקריצה וגם בנועזות שכיום פשוט חסרה. (שמתם לב שרוב הפרסומות נראות כאילו קהל היעד שלהן הם ילדים בני עשר?)
כשפולקעס היו פולקעס.
שער של הארפר'ס באזאר מהפיפטיז
גם לצ'מנמנות מגיע.
מתוך ווג, 1958
נכון זה נראה כמו אדיטוריאל מחווה ל'מד מן' ?
לא היה עובר היום #1
לא היה עובר היום #2
ממש לא היה עובר היום #3
זה בוקה או שאתה שמח לראות אותי?
הצלב האדום דואג גם לפשניסטות.
הו, האטיטוד.
עדיין בא לכם להעביר את דביר?
צ'או, בלות.