נעים להכיר - בוטיק אלגרה

לפני שבוע, כשהגיע יום שישי המבורך, לקחתי את האוטו (להלן, האופניים שלי) ודיוושתי לכיוון בוטיק 'אלגרה' ברחוב מאפו 13 (פינת בן יהודה 80) אשר הזמין אותי לבוא להתרשם ממרכולתו ולהינות משלוק קאווה ומאנרגיות חיוביות - וכך היה. בבוטיק פגשתי את מעצבי המותג מסבירי הפנים, רות בלוקו וצח בר אוריון שסיפר לי כי הבוטיק קיים בעצם למעלה מארבעים שנים, והיה שייך במקור לסבתו אלגרה, שהיתה תופרת בגדי קוטור לנשות תל אביב הזוהרות. כיום, אלגרה תבדל"א, כבר בת 100, ואני בטוחה שהיא גאה בנכד שלה שממשיך  את דרכה ושהבוטיק שלה לא הפך לפיצוציה. בנוסף למעט בגדי יבוא, אפשר למצוא בבוטיק את העיצובים הפשוטים-מתוחכמים של צח ורות וגם מבחר תיקים, נעליים ותכשיטים פרי ידן של מעצבות צעירות. וכמובן - יחס חמים והרבה חיוכים.

רות - לובשת את השמלה הימנית בתמונה למעלה

צח מכייל חגורה

שרשרת של מיכל בן עמי

וכהרגלי, לא יצאתי לדרכי ללא שלל וקטפתי לי את האוברול המתוק הזה:

 גם המחירים באלגרה נעימים לארנק -  כששאלתי כמה עולה הפריט היקר ביותר, נעניתי שמדובר בשמלה שמחירה 550 ש"ח. סביר פלוס פלוס.


התכשיטים שעלי הם מבית היוצר של המעצבת הצעירה רוני עוזיאל שעליה אספר בפוסט הבא.


STICK AROUND
וצ'או, בלות.

להמשך קריאה...

מתוק לי. ביקור בחנות של Rhus Ovata

שמחתי מאוד לנחות שוב בחנות של 'רוס אובטה', המותג המוצלח של האחיות המתוקות עינב והדס צוקר. אני עוקבת אחריהן כבר כמה שנים ולאורך כל הקולקציות שראיתי, מעולם לא התאכזבתי או חשתי שביב צורך לחבר ביקורת משולחת. כשזה טוב, זה פשוט טוב. האחיות צוקר ההוביטיות לא יכולות בלי להפתיע ולרגש, אין 'סתם' בגד ב'רוס אובטה', אין פריט שהונח לנפשו ללא דיטייל מייחד או סיפור מעניין או שיטה חדשה לעיבוד וצביעת בדים ואני נחלשת אוטומטית מול עבודת אמנות טובה כשאני ניצבת מול אחת.

קולקציית הקיץ יפהפייה אבל אני אחטא לה אם אציג תמונות שלה ולא אשלח אתכן לראות בעיניים ולמשש. זה פשוט לא אותו דבר. כמו כל מעצב או מותג שמכבד את עצמו, גם הקולקצייה של הצוקריות חיה לצד הטרנדים אבל לא מתנפלת עליהם בתאווה אלא מציגה פרשנות אישית ואמנותית בלעדית המשולבת בסקרנות בלתי נגמרת לטכניקות בד מקוריות, דיטיילים מעניינים וגזרות מחמיאות ומתחשבות.

אין דבר כזה 'בלי דיטיילים מעניינים'

שימו לב לבד המוטרף

אני מניחה ששוב, חבר הפשניסטות העולליות לא ימצאו את שביקשה נפשן אצל 'רוס אובטה' כיוון שהבגדים בוגרים משהו, וממוענים לנשים שאינן נסחפות אחרי כל יציאה של איזו פיקסי או ניקול אלא מחפשות להתלבש מקורי, מחמיא ואיכותי. לכן קצת נרתעתי מהבחירה בגאיה טראוב כפרזנטורית. פחות בגלל הטעם האישי שלי שלא ממש מתחבר אליה ואל עשייתה ויותר בגלל שהיא צעירה מדי לטעמי בכדי להיות המוזה המצולמת של רוס אובטה. את הקטלוג בכיכובה של טראוב צילמה עמית ברלוביץ' בדרך כלל לא צלמת אופנה וכדרכן של הצוקריות בשאיפה למקוריות וחידוש, הקטלוג שהוא בעצם פוסטר מרוצף תמונות, צולם בפילם רגיל, כולל החלקים השרופים.

לצערי, אני רחוקה מלהתעלף.

ועוד קצת רשמים מהחנות המקסימה שתמיד תענוג לבקר בה:

קיר מופלא של פריטי וינטאג' מקוריים מרחבי העולם (למכירה)

ההוביטיות הקטנות (והמוכשרות): הדס ועינב צוקר

החנות המקסימה נמצאת בדיזינגוף 155 וזה האתר של המותג.

רוס אובטה, אגב, פירושו אם אני לא טועה בענק, הוא שמו של קנה סוכר המגיע מאחת ממדינות דרום אמריקה וזאת כי 'צוקר' משמעו בעברית - סוכר.

שיהיה שבוע מתוק,

וצ'או, בלות.

להמשך קריאה...

קום איל פו(ת)

הוזמנתי לפרזנטצייה הסופר מצומצמת של 'קום איל פו' בכדי לשטוף את עיני בקולקציית הקיץ אשר הוצגה בחנות המותג במתחם 'כולה' בנמל. מתחם שכולו נשיות צפון תל אביבית מהוגנת. היה לבן ומתורבת.

הנושא בו אוחזת הקולקצייה הוא מיתוג אישי, מושג המרחף מעל בית האופנה הזה מיום היווסדו שכן קום איל פו מיתגו את עצמם לאורך השנים כקוטור כנעני המחזיק באינספור אג'נדות חברתיות באקסטרים ועשו ככל יכולתן בכדי לקדם ולמנף את המושג המעומעם 'העצמה נשית': נשים חוצות גבולות, נשים תורמות, אתיקה בעבודה, צדק חברתי ושאר מחמדים סוציאליים, רק שבסופו של דבר, מדובר בבגדים, שעולים לא מעט.

אני מודה, עד לפרזנטציה, הצמדתי ק' סופית בכל פעם שאמרתי את שם המותג, וזאת בשל האובר פלצנות שהתלווה בעיני לאג'נדות הפרו נשיות הגדולות מן החיים, אבל אחריה הבנתי שהבנות בקום איל פו פשוט עושות מה שבא להן ומבחינה מיתוגית הן עושות את הכל נכון, גם אם עוכרות ישראל כמוני חושבות שזה מופלץ. ולמען האמת, זה כנראה עובד להן. אני גם לא קהל היעד שלהן. אני צעירה מדי, או לא מספיק רצינית ובטח לא מספיק אמידה כדי לרכוש פריט של קום איל פו, אבל יש הרבה שכן יכולות.

האפיל של קום איל פו היה ונותר בעיני כמלבושים של מרצה מילפית באוניברסיטה. תמיד יש בהם משהו 'אקדמי' כזה שלא מתערבב עם טרנדים אבל שואב מהם השראה ומקבל משהו יחודי משל עצמו. הקולקציה עצמה מוצלחת מכל הבחינות. הבדים נהדרים, הגזרות מחמיאות, התיפורים איכותיים והסטייל קפדני ומציג פרשנות אישית ונינוחה לטרנדים העולמיים. אני מרשה לעצמי לאהוב מרחוק, אך לא לחשוק.

נגיעה קלה ולא מוגזמת בטרנדים

גופיה ענוגה

גיברת שרה שהתנדבה לדגמן

טופ ומכנסיים ללא דופי. קלטו את הנעליים של המעצבת היפנית Chie Mihara

למעלה: קבלת שבת בחלל. למטה: נעליים של מיהארה

אי אפשר להתעלם ממיתוג טוב. מימין: מעטפה שיש בתוכה כפתורים ספייר, משמאל: מפית שהונחה לצד הפשטידוניות

הקטלוג צולם על ידי הצלמת הרנסאנסית מיכל חלבין ומוצג גם כתערוכה במקום שפתוחה לקהל הרחב עד ה-14 ביוני. למרות שציפיתי מחלבין ליותר דרמה, יש משהו בצילומים שקשה להתעלם ממנו. אולי כי שמי שלובשים את הדגמים בקטלוג הם דוגמנים זכרים, ביניהם הקולבון האנדרוגינוסי סתיו סטרשקו (ל'אלינור שחר').

בעיני זו דוגמה טובה למותג עם בטחון עצמי גבוה ואני אישית מעריכה את האומץ.

ליחצו להגדלה.

אז שיהיה שבוע נשי,

וצ'או, בלות.

להמשך קריאה...