לפני כשבועיים הוזמנו אני ואחיותיי לבלוגינג ל'בית בנמל', המפקדה הראשית של 'קום איל פו' בכדי לחזות בשלל המגדנים המלבושיים שמציע בית הקונספט המטופח הזה. הסיור היה נעים, חמים ואיכוצ'י, אך יצאתי משם בדעה חלוקה.
מצד אחד, מה לנו, נשות הפרולטריון מצניעות השופינג ולתמחורים השערוריתיים של קום איל פו, ומה בדיוק קהל היעד שלנו יעשה עם המידע הזה חוץ מליילל על העו"ש המדלדל?
מצד שני, איני שוכחת את מילותיו של המנטור הגדול ג'ים רון שאמר: It's not expensive - you just can't afford it ואם נצמדים לרגע לגישה זו, מבינים כי בקום איל פו יודעים בדיוק מי קהל היעד שלהם ומה פחות או יותר מתחולל בחשבון בית ההשקעות שלו, ולאחר שקמים מחורבן האגו ניתן לראות בבירור כי 'בית בנמל' הוא מקום יפהפה ואלגנטי, שמכיל שכיות חמדה (וכמה פלופים אופנתיים יקרים ללא פרופורציה) ויודע קונספט מהודק מהו.
ועדיין, לי באופן אישי, ממש אין מה לחפש שם. לא בזמן הקרוב לפחות.
לסיום סיומת קיבלנו תשורה נאה בדמות סלסלת פלסטיק הנושאת את הכותרת: "לא בנויים לזוגיות" ובהתאם, הכילה מבחר גרביים אי זוגיים שכל אחד מהם נושא דוגמה וגוון שונים. קצת פליץ לטעמי האישי, אבל כמי ששוחה מדי יום בביצת הרעיונות הקונספטואלים אני חצי מודה שיש בזה משהו חמודג'. הגרביים אגב, נוחים ונעימים להפליא.
שיהיה סופ"ש דבש,
וצ'או, בלות.
וצ'או, בלות.
