מתוק לי. ביקור בחנות של Rhus Ovata

שמחתי מאוד לנחות שוב בחנות של 'רוס אובטה', המותג המוצלח של האחיות המתוקות עינב והדס צוקר. אני עוקבת אחריהן כבר כמה שנים ולאורך כל הקולקציות שראיתי, מעולם לא התאכזבתי או חשתי שביב צורך לחבר ביקורת משולחת. כשזה טוב, זה פשוט טוב. האחיות צוקר ההוביטיות לא יכולות בלי להפתיע ולרגש, אין 'סתם' בגד ב'רוס אובטה', אין פריט שהונח לנפשו ללא דיטייל מייחד או סיפור מעניין או שיטה חדשה לעיבוד וצביעת בדים ואני נחלשת אוטומטית מול עבודת אמנות טובה כשאני ניצבת מול אחת.

קולקציית הקיץ יפהפייה אבל אני אחטא לה אם אציג תמונות שלה ולא אשלח אתכן לראות בעיניים ולמשש. זה פשוט לא אותו דבר. כמו כל מעצב או מותג שמכבד את עצמו, גם הקולקצייה של הצוקריות חיה לצד הטרנדים אבל לא מתנפלת עליהם בתאווה אלא מציגה פרשנות אישית ואמנותית בלעדית המשולבת בסקרנות בלתי נגמרת לטכניקות בד מקוריות, דיטיילים מעניינים וגזרות מחמיאות ומתחשבות.

אין דבר כזה 'בלי דיטיילים מעניינים'

שימו לב לבד המוטרף

אני מניחה ששוב, חבר הפשניסטות העולליות לא ימצאו את שביקשה נפשן אצל 'רוס אובטה' כיוון שהבגדים בוגרים משהו, וממוענים לנשים שאינן נסחפות אחרי כל יציאה של איזו פיקסי או ניקול אלא מחפשות להתלבש מקורי, מחמיא ואיכותי. לכן קצת נרתעתי מהבחירה בגאיה טראוב כפרזנטורית. פחות בגלל הטעם האישי שלי שלא ממש מתחבר אליה ואל עשייתה ויותר בגלל שהיא צעירה מדי לטעמי בכדי להיות המוזה המצולמת של רוס אובטה. את הקטלוג בכיכובה של טראוב צילמה עמית ברלוביץ' בדרך כלל לא צלמת אופנה וכדרכן של הצוקריות בשאיפה למקוריות וחידוש, הקטלוג שהוא בעצם פוסטר מרוצף תמונות, צולם בפילם רגיל, כולל החלקים השרופים.

לצערי, אני רחוקה מלהתעלף.

ועוד קצת רשמים מהחנות המקסימה שתמיד תענוג לבקר בה:

קיר מופלא של פריטי וינטאג' מקוריים מרחבי העולם (למכירה)

ההוביטיות הקטנות (והמוכשרות): הדס ועינב צוקר

החנות המקסימה נמצאת בדיזינגוף 155 וזה האתר של המותג.

רוס אובטה, אגב, פירושו אם אני לא טועה בענק, הוא שמו של קנה סוכר המגיע מאחת ממדינות דרום אמריקה וזאת כי 'צוקר' משמעו בעברית - סוכר.

שיהיה שבוע מתוק,

וצ'או, בלות.