מנגו חורפי טעים.

כבר הודיתי לא פעם שהינני ביגמיסטית המנהלת רומנים לוהטים עם אי אילו מותגים ובמיוחד עם אלה שמחיריהם היו ועודם מיועדים לארנקים אנושיים ובלתי מעושרים כמו שלי. אחד ממותגים אלה, שאיתו אני מתרועעת כבר משנות העשרימים שלי, הוא מנגו שלעולם אינו מאכזב. מעולם לא נכנסתי לסניף של הרשת ולא מצאתי פריטים מעודדי ריור ובשנה שעברה גם היה לי העונג להשתתף בהפקת אופנה של מנגו בשיתוף בלוגריות, מה שהעמיק, באופן טבעי, את רחשי ליבי למותג החביב הזה שמנפיק ביגודים אלגנטיים ולבישים במחירים סבירים.

ההיכרות שלי עם קולקציית סתיו חורף 14 של מנגו החלה ביום הולדתי, בו הגיעה במקרה או שלא אל דלתי שקית של מנגו ובתוכה תיק קלאץ' מגניבסקי עם לוק רוקיסטי. למרות שטרנד הפאנק רוק מקפיד לחזור מדי חורף בשנים האחרונות, לי לא נמאס ממנו כי הוא תמיד נוסך גוון קולי על מי שמלובשת בו - ולא כולן מעזות.

הנעים את זמנו של התיק - קטלוג החורף, שלא סתם צילמתי אותו כשהוא פתוח על הכפולה המכילה את השמלה הזו:

כשראיתי אותה כמעט והשתבצתי - מזה שני סתווים אני מחטטת ונוברת באתרי הביגודים ברשת כדי למצוא.... שמלה כזו בדיוק! ראיתי אותה במיני תצורות אבל לא מצאתי את הדגם שעשה לי התקף בלב - עד שפתחתי את הקטלוג של מנגו ופירפרתי על הפרקט. כשראיתי כמה היא עולה גם פצחתי בריקוד ארכימדס וזעקתי 'אאוריקה!'. תזכרו את השמלה הזו, בסוף הפוסט יש הפתעה.

ומה חוצה מייסע? גם במנגו מסתמנת חזרה קלילה לניינטיז, נגיעות פאנק-רוק, הדפסים אלגנטישים, מלבושים מנומרים, גראנג' ועור.

מאסט-הב'ס בארוני:

ברור שאוברול.

אני חייבת חליפה. וג'וב שמצדיק אותה.

תשרטו, תייללו, תשאגו, אני תמיד שמחה לראות את הנמר חוזר.

זוכרות שהבטחתי הפתעה? מוכנות? הנה!

השמלה המנוקדת סופחה! קיבלתי אותה במתנה ליום ההולדת מיפית אחותי הבלתי-ביולוגית ואין שמחה ממני על התוספת המיופייפת למחלקת התלויים בארוני. היא הגיעה אגב, עם החגורה.

הצטרפו אליה - תיק הקלאץ' מתחילת הפוסט שמסתבר שאפשר להפוך אותו לתיק בגודל בינוני ומגפונים של כריסטיאן סיריאנו ל-PAYLESS. התמונה לוקה בטשטשת אבל היא היחידה שיש לי עם השמלה וכבר רציתי להעלות את הפוסט הזה.

אני יודעת שלא כתבתי הרבה זמן, אבל מבטיחה שלא אנטוש אתכן שוב באופן כה דרמטי.

המשך יום סתווי,

וצ'או, בלות.