בשלהי השבוע החולף הנחתי את אחוריי העסוקים בשורת המוזמנים שהגיעו לתצוגת קולקציית הקיץ של המעצבת מאיה נגרי. הקולקצייה הוצגה במרכז לאמנות ע"ש שמואל חייק ביפו, מקום נאה ויאה, אך מואר בשלל מנורות פלאורסנט המפיקות תאורה שאינה מחמיאה ולו גם למייק אפ היקר ביותר.
מעלעול בבלוגיהן של חברותיי לרשת הבנתי שהן די השתעממו . ממרומי גילן היחסית צעיר אני יכולה להבין למה - העיצובים של מאיה נגרי במובהק, אינם מיועדים לנשים שטרם חצו את השלושים וחמש לפחות. מה שאני ראיתי, הם פריטים עם קונספט מהודק שנוצרו ע"י מעצבת מושכלת שמכירה טוב טוב את הקהל שלה ושיצרה קולקציה מאוד נשית, אך לא מתייפייפת, בוגרת מאוד, גיאומטרית וחסרת זמן שבסופו של דבר נוצרה כדי להחמיא לגוף של אישה המבוגרת והשמורה יותר שיש לה מעמד, עו"ש מחוייך וסטייל מובהק משלה.
טופ שלא תמצאו בטופשופ. 420 ש"ח
אבירה עירונית. טופ: 890 ש"ח
אופנתית אבל לא קורבן אופנה
החולצה המהממת שקיבלתי. 520 ש"ח
וככה היא נראית על הגוף (של יעל גולדמן, אבל היא מחמיאה גם ללועסות המבורגרים כמוני)
מכנסיים מצוינים.
השחורה הקטנה, גרסת נגרי.
אופציית ה'לא התכוונתי להיות לאשס אבל ככה יצא'
מאיה נגרי ויעל גולדמן סוגרות את התצוגה. במי לקנא קודם..?
אז גם לווייז'ות (בתרגום מלאדינו, שפת אימי וממילונה של חיננית: זקיינות) שיהיה חג שמייח ופורייח.
צ'או, בלות.
להמשך קריאה...
