יום ראשון, מאי 06, 2012

פעמיים ליליגרייס


קוראותיי האדוקות (אם יש כאלה) ודאי שמו לב במרוצת הזמן, כי יש לי חיבה לאופנה מן המזרח. לא, לא זו המיוצרת בסין הרחוקה ונמכרת ברשתות, אלא זו הנבחרת בפינצטה בהונג-קונג, קוריאה הדרומית, תאילנד ויפן. אגב, לא כל בגד מסין סופו שיתפרק לאחר יומיים - כי יש סין ויש סין, יש את הצ'יפי ויש את האיכותי (ע"ע פריטים מ-H&M שעוברים אצלי כביסות, כולל ז'קטים, ויוצאים חדשים).


 לכן שמחתי לקפוץ לחנות היבוא 'ליליגרייס' בדיזינגוף 176 המתהדרת בקונצפט: "בוטיק עם מחירים של רשתות" ומייבאת פריטים שווים ושובים מן המזרח והמורכבת משתי חנויות סמוכות - האחת לבגדים והשניה לאקססוריז. כמה כיף.

הפריטים נבחרים אחד אחד ובמהדורות מוגבלות ע"י האימהות של ליליגרייס, דנה רונן וחן גורודיסקי, בעלות טעם משובח ומוטיבציה של מטפס הרים ומסתבר שהן ואני מגיעות מאותה עיר (גו רחובות!). הן אף פעם לא מרכיבות קולקציה המתפקדת תחת קונספט מגובש, אלא בוחרות פריטים שהן אוהבות ועשויים לתפקד יחד במיני שילובים. זה בהחלט עובד.

צפו נא:









אקססוריז:





סט שובה לב. אני קיבלתי כזו שרשרת עם תליון פפיון. מיד תראו.




פינה קסומה של מסגרות הממסגרות בדים. הן עבודת יד של בעלות הבוטיק והן למכירה.


והנה אני, במסיבת יום העצמאות בביתי, חמושה בשרשרת הפפיון שפשוט השלימה לי את הלוק במושלמות.

המטפחת: COCCINELLE
השמלה: מבנגקוק (אפרופו בגדים איכותיים מהמזרח)
הצמיד: טובי פרבר
הגרבונים: זוהרה
העקבים: סטיב מאדן
רוח השטות: הקפיריניה ביד שמאל ומנות גדושות של סטולי.


מחירי ליליגרייס:
חולצות וטוניקות: 79-269 ₪
חצאיות ושמלות: 99-369 ₪
נעליים: 129-369 ₪
תכשיטים: 49-390 ₪
אקססוריז: 69-219 ₪ 

דיזינגוף 176 ת"א, טל' : 077-5155018


שיהיה שבוע דבש,
וצ'או, בלות.
להמשך קריאה...

יום ראשון, אוקטובר 31, 2010

מוצ"ש בר-מצווע

אמש יצאתי לבלות בחגיגת בר המצווה של בן של חברה ותיקה. מכיוון שלא הייתי מוזמנת מדרגה ראשונה, המחייבת אותי במלבושים הדורים, הרשיתי לעצמי להרכיב לוק קז'ואלי אך מקושט במידה, וזה מה יצא:

לא, זו עדיין לא עונת פריחת הסאקורה, זה בגלל שהרקע של התמונות המקוריות לא מצא חן בעיני.
חולצה: מבנגקוק
חצאית: ANNA K
חגורה: ליליגרייס
עקבים: סטיב מאדן

עגילים: מיפן
טבעת: של יעל אוריאלי-גבע

שיהיה שבוע עתיר שמחות,
וצ'או, בלות.



להמשך קריאה...

יום רביעי, יוני 30, 2010

Nightime

סווסדי-קה! (שלום בתאילנדית)

עד כה צולמנתי עם מלבושי קזו'אל לעת בוקר, אך גם חשקה נפשי בסט לילי טרום יציאתי.
אז הנה רברוב קטן במיקס בינלאומי שכולל פריטים מבנגקוק ומן הארץ:
(מתנצלת על איכות התמונות המעט ירודה אשר צולמו לעת לילה במצלמת הסלולר)

שמלה: מבנגקוק
סיכת פפיון: בנגקוק
חגורה: פיליה
קלאץ' מנצנץ: אקססורייז
עקבונים בורוד לוהט: בנגקוק




נועם טען שהתאפרתי יפה ולכן מיהר להנציח

אז גמלתי לו בצילום עצמי-זוגי

תהיו טובות,
וצ'או, בלות.


להמשך קריאה...

יום שלישי, יוני 29, 2010

בארץ החיוכים

כמה כיף פה בבנגקוק. תחושה של חופש משכר, תזונה עילאית ואנטי סרטנית (ע"פ מחקרים!) ומסיבות שמחות. וחיוכים, כל הזמן חיוכים. הנשים התאילנדיות שאנחנו פוגשים פה פשוט מתוקות להפליא. הן כל הזמן מחייכות והן לא צריכות סיבה או תירוץ בכדי לעשות את זה. עוד לא יצא לי לצלם פה את הבנות היפהפיות שלבושות מדהים ולא חסר כאן כאלה. והן מבחינתי התשובה המוחצת לכל מי שטוען ש'חם מדי בשביל להתלבש יפה בארץ'. פה הרבה יותר חם.

אנחנו הולכים כמעט מדי ערב לרקוד במועדונים שמנגנים את הלהיטים העכשוויים ובכל פעם אחנו מוקפים בנשים תאילנדיות מחוייכות ולרוב יפות מאוד, שאוהבות להתיידד ולרקוד ולהשתולל ולחבק ולעשות 'לחיים' בכל הזדמנות והאנרגיות הטובות פשוט פורצות מהן. התיירות לעומתן זוכות בפי לכינויים המחמיאים: 'שקיות אשפה','חביות בירה' או 'פרות' וזה לא שהן עתירות משקל, הן פשוט חסרות שיק בסיסי, מתעקשות לתחזק מבט נטול מוג'ו והדבר היחיד שמעניין אותן זה להסריח מבירה. אז מה שווה כל הבלונד הזה.

בא לי לצעוק עליהן - הלללו, אם לא שמתן לב אתן נמצאות בוואחד מטרופוליטן, אז למה אתן מתלבשות כאילו חזרתן מהים??

הביקורים שלי בדוכני בגדים ברחוב ובקניונים לא פוסקים. הכל יפה וטרה-שיקי, הבדים דקיקים ומתאימים בול לחום הכבד (ועכשיו 'חורף' פה!) והעיניים שלי לא יודעות מנוח. וכמו שאומרת נעלולה - בא לי בא לי בא לי!!

אז הנה שמלה שהיתה 'בא לי' ועכשיו היא שלי. קניתי אותה בדוכן ברחוב. (מאחורה היא נקשרת בסרט):

הגיברת מתיידדת עם המקומיים. התיק גם הוא מכאן.

וממנהלת שיחות עם כלבים ברחוב. התאילנדים מתים על כלבים וחתולים. אל תאמינו לשטויות שמספרים לכם עליהם.

גם הפפיון נרכש כאן

אגב, הנעליים מהפוסט הקודם, שמככבות גם כאן, התגלו כנוחות להפליא להליכה, קיפצוצים לצלילי להיטים ובאופן מפתיע אינן גורמות לכף הרגל לשחות בזיעה כחזיר במיונז. חששי הוא שלא אסתפק בזוג אחד. או שניים. אוף!

חיוכים מהרחק מעבר לים,

וצ'או, בלות





להמשך קריאה...

יום שני, מאי 24, 2010

מיי תאי (שוז)

החלטנו שנוסעים הקיץ לתאילנד ויהי מה. אני הייתי פעם אחת, לפני ארבע שנים ונועם כבר היה מאתיים. המשמעות של תאילנד עבורנו היא בית הבראה כולל של אוכל מעולה ובריא לפנים, יציאות שוות, טיפולי יופי ומסאז'ים וכמובן כמובן - שופינג היסטרי.

אז טרום הנסיעה שתתרחש בסביבות תחילת יולי, פשפשתי בקטנה בחנויות הנעליים והבגדים התאילנדיות ברשת ועיצבתי לי 'וויש ליסט' פוטנציאלי למען לא אשתגע ואתחרפן מהמבחר המוטרף. במיוחד בתחום הנעליים.

חובה עלי לציין לפני הכל שתאילנד, בכל הנוגע לשופינג - זה לא סין! זה גם לא הונג קונג. זה יותר יפן, גם בעיצוב וגם באיכות. הנעליים התאילנדיות סופר איכותיות, עמידות וכמובן מגניבות את השפנים. יש לי נעליים שנועם הביא לי בקיץ שעבר מבנגקוק שמוכיחות עמידות ואופנתיות אין קץ ושקוברות כל זוג שאי פעם קיבלתי מטו-גו, אשר נוטות להתפרק אחרי חודש של שימוש.

להלן ממצאיי שהן כנראה אחוז קטן מהכמות הנאלחת שאני עומדת להביא לעצמי. צפו והתרגשו:












אני מבטיחה לנסות לשמור על שפיות. עכשיו אני מבינה למה חוזרים מהמזרח לכפר איזון.

צ'או, בלות.



להמשך קריאה...
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...