יום שלישי, אוגוסט 24, 2010

תל אביב פרנקפורט

הבוקר השיקה מעצבת האופנה הותיקה דורין פרנקפורט את 'כחל', קולקציית החורף שלה לקור של 2011 בחדר היוגה שבסטודיו שלה ברחוב שוקן. הקולקצייה לא הוצגה הפעם על פיגורתם של קולבונים אלא על סטנדים שניצבו ברחבי החדר, שעליהם הסבירה פרנקפורט באופן אישי ומלא חביבות קרירה כמו שרק היא יודעת, ולקינוח הושבו אורחי הפרזנטציה לצפות במצגת מינימליסטית ויפהפיה של תמונות הקטלוג אשר צילמן מיקי קרצמן.

הקולקציה, המחולקת לשלושה סגמנטים עיקריים: 'דורין פרנקפורט סטודיו' (לנשות קריירה), 'silver label' האמביוולנטית מבחינה מגדרית ו-DF הקז'ואלית, שואבת את השראתה מקבוצת איקונות תרבותיות מראשית ימיה של תל אביב כציירים ראובן רובין, יוסף זריצקי וציונה תג'ר ובתוכם ברוך אגדתי, 'הסלבריטי הישראלי הראשון' כפי שמכנה אותו פרנקפורט, שהיה צייר, רקדן וקולנוען אקסצנטרי שמעולם למעשה, לא קיבל הכרה ולא נכנס לפנתיאון האמנותי ההיסטורי של העיר כאמן רב תחומי בעל השפעה.

בהתאם, צולמו עבור קטלוג הקולקצייה חבריה הקרובים של המעצבת שחלקם הינם אושיות מקומיות של תרבות וסטייל וחלקם קרובי משפחה ועובדי החברה.

ברוך אגדתי

בפעם שעברה שצפיתי בקולקצייה של פרנקפורט, מעט אהבתי והרבה הצ'תעממתי, אך כנראה שהתבגרתי מאז (לא כנראה, בטוח. מחר יש לי יום הולדת) כי הפעם החלטתי להתייחס לקולקציה כ'מתעתעת' - כל הפריטים ללא יוצא מן הכלל עשויים לעילא והאיכות זועקת מהם השמימה אך כל פשניסטה מתחת לגיל שלושים לא תבין על מה המהומה. מצד אחד, פרנקפורט מצליחה להתרחק שנות אור מטרנדים עכשווים ועושה זאת בחוכמה, בבגרות ובמקוריות שתתקבל בברכה גם מעבר לים אך מצד שני הופתעתי להיתקל בפריטים שזרקו אותי היישר לניינטיז- and not in a good way. מצד שלישי, כאשר צפיתי במצגת הקטלוג אשר סוגנן בידי מעיין גולדמן הסטייליסטית העסוקה והמוכשרת (מאוד) הבנתי שגם מה שפחות אהבתי, נראה לפתע עדכני, אופנתי ומאוד רלוונטי. מסקנה: אלוהים נמצא באקססוריז.

גוד בלס דה סטיילינג. צפו:

שמלת קטיפה בהשראת אבקת הכחל (ה'אייליינר של פעם) בו נהג אגדתי לקשט את עיניו. זועזעתי על הקולב, יצא לי "וואו" בצפייה במצגת.
בתמונה: אודליה ארנולד, מעצבת אופנה (טרי פויזן) והאסיסטנטית של דורין

פרנקפורט בשמלה עם צווארון א-סימטרי

שמלת קטיפה צרובה
בתמונה: רויטל טווג'ה, דוגמנית מדידות וסטודנטית לחינוך מיוחד

לגבר שיעיז ללבוש ורוד (אני בעד)
בתמונה: ליעם פרנקפורט (אח של), מפיק

אמביוולנטיות מגדרית. רק אל תריבו על הסוודר.
בתמונה: אביה בן דוד, עיתונאית ותסריטאית

טרנדי בלי להיצמד לטרנד
בתמונה: נמרוד פלד, במאי, מאפר והאיש מאחורי Hybrid Lava

עוד מהקטלוג:



התכשיטים ההורסים הם של עדנה פרנקפורט (אחות של) והם נמכרים בחנויות של דורין.

די שיגיע כבר החורף. מספיק.

צ'או, בלות.






6 תגובות :

  1. מזל טוב! יומולדת שמח!

    השבמחק
  2. הקולקציה בהחלט מעניינת. ולגבי סוגיית הורוד על גברים - לבן הזוג שלי יש כמעט חולצות ורודות, וזה צבע כזה מקסים שגבר שמחליט לותר על הצבע הזה, פשוט מפספס!
    ובדיוק בבלוג פרסמתי עבודת סטיילינג שלי שבה הלבשתי חבר בטי שרט ורודה!
    שווה הצצה,

    שרונה

    השבמחק
  3. הלכתי לראות לך - נראה יאמי וגברי לאללה. גם לנועם הצבע הזה מחמיא ובינינו, מי שלובש ורוד יוצא הכי גבר גם בחיים.

    השבמחק
  4. פוסט מגניב! אני שמחה לראות דגמים יפים אצל דורין
    בדיוק עברתי ליד החנות שלה אתמול עם חברה וחשבתי על זה שפעם היו לה את העיצובים הכי אוונגרדיים ומעניינים... לאן כל זה נעלם? היום היא מעצבת שמרני נורא ורוב הזמן די משעמם...:)

    השבמחק
  5. תודה ריי,
    ובכל זאת בקולקצייה הטריה אפשר למצוא פרטים יותר אדג'ים. בעניין השמרנות אי מסכימה אם כי אני משוכנעת שפרנקפורט יודעת מי קהל היעד שלה ומה הן מחפשות.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...