יום שבת, יוני 21, 2014

אוף טופיק - שירים וגם ריקודים.

כשהייתי ילדה, אמא שלי שלחה אותי לחוגי ריקוד שבאייטיז קראו להם 'ריקודי ג'אז' אבל בעצם הם היו ועדיין 'ריקודי פופ', ז'אנר שאני מאוד מאוד מחבבת גם בגילי הקשישותי כי זו המוסיקה שהכי כיף לרקוד אותה. נורא אהבתי ללכת לחוג הריקוד ולרקוד את מדונה, סינדי לאופר ולהיטי שנות השמונים, עד שבגיל 13 בערך עזבתי את חוג הריקוד כי יותר עניין אותי ללכת לחוג דרמה של 'בימת הנוער' ברחובות. ברור, שם היו בנים.


במבט פלאש-בקי לאחור אני יכולה לקבוע בודאות כי כנראה הייתי רקדנית די מוצלחת ושחקנית די כישלונית כי עד היום אני ממש אוהבת לרקוד ולצפות בריקוד ודי נמנעת מהצגות תיאטרון. אחת הסיבות שאני כל כך אוהבת את בנגקוק היא כי ברוב המועדונים מנגנים מוסיקה עכשווית שכאמור הכי הכי כיף להזיז את הטוכעס לצליליה ולעשות ליפסינק לכל המילים. 

ולמה אני מטביעה אתכן בשלולית הנוסטלגיה הפרטית שלי? כי לאחרונה התמכרתי וחרשתי הלוך וחרוש על שני קליפים שקילפו אותי מהעור של עצמי. שניהם עטופים במוסיקה מעולה ובשניהם המוטיב המוביל הוא הריקוד. 


הראשון: Chandelier של סיה, שכן, ספרו לי עוד על כמה היא מדהימה והורסת נפש אחרי שאני מאזינה לה באדיקות כבר מימי ZERO 7 רק שהשנדליר הזה הוא סוג של שיא מוסיקלי של סיה ובודאות כרטיס הכניסה שלה לפנתאון המיינסטרים. השילוש הקדוש הזה של ליהוק גאוני (הילדה מאדי זייגלר מסדרת הריאלטי Dance Moms) כוריאוגרפיה מנסרת לב של ריאן הפינגטון והשיר הענק הזה פלוס אווירה סטנלי קובריקית, אפיל הבובה העירומה והנטושה והתחושה שמספרים לך סיפור מעניין, הוא בעיני הסוד לקליפ מושלם שראוי להיכנס לרשימת הקליפים האהובים והנחרשים ביותר:




להמשך קריאה...

יום שבת, מרץ 22, 2014

ATOMIC.

לעיתים רחוקות, אני בוחרת לעוף על סטיילינג של אושייה מסוג סלב אשר סיגנונה גורם לי לתקלה חמורה בתיפקוד היומיומי. לא מדובר בהכרח בסטיילינג שהייתי מאמצת בעצמי או שהיה הולם אותי אלא פשוט סיגנון שאני לא יכולה להתעלם ממנו. עשיתי זאת בעבר עם שייחה מוזה המגה אלגנטית, פלורנס וולש הנימפה ויולנדי ויסר האוחזת בסטיילינג אשפתי אך uber שובה.

הפעם, אני בוחרת להתעופף במנהרת הזמן ולהתעלק על סטיילינג העבר של דבי הארי, סולנית להקת בלונדי, ומדוע? כי כפי שתכף תחזו בעצמכן, כל תרכובת מלבושים שנרקחה אי שם בתחילת האייטיז, נראית כאילו הורכבה ממש כיום, בשנות האלפיימז וזאת, אני כמעט משוכנעת, ללא התערבותו של סטייליסט צמוד. לא זכור לי אגב, שנתקלתי לאחרונה בסטיילינג כה מגניב על סלבריקיות מחו"ל ובטח ובטח שלא פה בכנען הדלוחה. ולמה אני מפרפרת? כי אני סולדת מהלוק המהונדס של 'כל שערה במקום' שנראה כאילו הורכב אחרי סדרה של סקיצות שנשלחו מתיבת האימייל של סטייליסט על. לא שאני חלילה מזלזלת בעבודתם של סטייליסטים המהקצעים את חזותם של המפורסמים, אני פשוט לא מצליחה להזדהות עם המראות המוקפדים של השטיחים האדומים או הלוקים המלאכותיים של שוכנות הבמה (ביונסה, ריהאנה וכו'). 


אז עתה, בלי הגיגים מיותרים, קבלו כמה מהתרכובות המלבושיות המופלאות והממש עדכניות של הגיברת בלונדי:



עשור אחורה התאימו את צבע התיק לגוון הנעליים. דבי הארי עושה את זה עם כובע ומשקפיים.
להמשך קריאה...
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...