צעיר צעיר
נניח והייתי שוקלת 80 קילו. מבחינת גילי (35), אני מתאימה בול למהלך החדש של ML אבל גם אני, שמנה או רזה, ממש לא רוצה לקנות באותה רשת שגם אמא שלי היא לקוחה פוטנציאלית שלה. בחורות שמנות הן לא 'רק שמנות'. הן אוהבות או שונאות מוסיקת מועדונים, הן אוהבות או שונאות סושי, הן רואות או לא רואות תכניות ריאלטי, הן אוהבות איך שבת דיטו מתלבשת אבל יש מצב שהן מתעבות את המוסיקה שלה. כשהן בנות עשרים הן מפגרות בהתאם וכשהן בנות שלושים הן בשלות בהתאם. בישיבות במשרדי המותג, כנראה שלא ישבו ושירטטו טייפ קאסט מדויק וכירורגי של הלקוחה הפוטנציאלית שלהם. הם ראו כנראה רק את קפלי הבשר ואת הסנטר הכפול ולא ניסו לדמיין מה קורה בלב של בחורה שרוצה לקנות בטופשופ ואין לה מה.
חבל לשפוך מיליוני שקלים על קונספט סרק. חוק שיווקי ידוע הוא שכשאתה מכוון לכולם - אתה בעצם מכוון לאף אחד. רעיון טוב וחשיבה נכונה פלוס הפעלת רגש והזדהות לא עולים שקל. חבל שהמותג לא השכיל לרכב על ניצני ההתעוררות בכל הנוגע להלבשת נשים מלאות שיש בתעשיית האופנה בעולם כרגע.
ועל זה נאמר: don't tell me - show me.
נכון שיש בקולקצייה לא מעט פריטים שנראים מצויין – על נועה תשבי, והם אותם פריטים שנכנסים לקטלוג וכנראה מחמיאים לנשים שבנויות כמוה, מה שמוביל אותי לעוד אמיתה שהמותג נוטה לפספס: נשים במידות 42 ו-44 לא נחשבות למי יודע מה שמנות. הן גג מלאות, גג עגלגלות, הן חמש קילו הבדל מלהיות כוסיות. גם להן (מנסיון) קשה לפעמים למצוא פריט מחמיא שיעניק להן סילואטה שכיף לצאת איתה מהבית - אבל הן יחשבו עשרים פעמים לפני שהן יכנסו לML. אם בML היו חושבים צעד, אפילו צעדצ'יק אחד קטן קדימה, הם היו מפצלים את המותג ומפנקים את ה"תת כוסיות" בליין או תת מותג משלהן, נותנים לו שם מגניב ומיתוג הורס וזוכים לנחילי לקוחות התרות אחר מענה מחמיא לחמוקיים.
בחזרה להשקה. יכול להיות שחלק ניכר מהקולקצייה באמת נראה פיגוז על נשים במידה 46 או 50 ולכן חבל שבפרזנטציה לא נכחו דוגמן ודוגמנית בשרניים כדי שנוכל לראות איך הדגמים נראים על קהל היעד ולא בתמונות של נועה תשבי (שנמצאת בסקאלה הכי נמוכה של המידות של ML) כדי שנראה את הפלא קורה. הנה כמה פריטים חביבים יותר מן הקולקציה:
שמלה שחורה קטנה עם פוטנציאל החמאה גדול
עליונית אורגנזה שתחמיא לשזופות
טופ שיחמיא לחזה כבד וחצאית חביבית. לא ההדפס המעלף ביותר בעולם אבל גזרה לא רעה.
אני רק לא כזה מבינה מה כל כך מצחיק במאו צה טונג.
עוד מילה טובה לסיום – דווקא בתחום בגדי הים והלבשת החוף ML נותנים פתרונות לא רעים בכלל. עיצוב בגדי הים נעשה עם המון חשיבה על מבנה גוף וסוגי בדים ולי נראה שדווקא שם הם נותנים מענה לבאסה של ללכת לים כשאת שוקלת מעל ל-60 קילו (been there).
צ'או, בלות
ובאותו נושא: פוסט בבלוג של גאלה, סטייליסטית שמתמחה בסיגנון נשים מלאות חן.
בעניין הזה דווקא קרייזי ליין הפתיעו אותי לטובה. זה הגיע למצב מגוחך שהתלוננתי שאין להם בגדים במידות שלי כי היו כמה פריטים שממש רציתי לקנות.
השבמחקאם התמונות הראשונות משקפות ולו במעט את המהלך השיווקי החדש ואת הקטלוג של ML אז המצב אכן מביש.
כל כך הכבוד על הפוסט הזה, הנהנתי בהסכמה עם כל פסקה.
פוסט טוב אבל לא אהבתי את ברכת הפרידה...
השבמחקתודה לובה ולולה את צודקת, זו סתם שגעת פרטית שלי. ושל אלפי בחורות ברחבי העולם.
השבמחקהורגת אותי, הורגת אותי..... :) מה מצחיק במאו? :))
השבמחקלא הספקתי (אה... כן) להגיע, ואני רואה שטחנו לכם בשכל. לא מלהיב.
יצאו פריירים ה ML האלו; השתתפות בתוכנית להגנת עדים והייתי עושה להם את זה ב 4 מיליון.
השבמחקעדין לא הבינו בארץ כמה סקסיות יכולות להיות הישראליות המלאות/שמנות, נקווה שזה יגיע מתישהו...
השבמחקבנתיים נצטרך להתפשר על מה שיש...
גם אני אהבתי את העליונית אורגנזה בסגנון טרנץ'.
השבמחקהיו גם שמלות ערב מדהימות וסולידיות בקולקציה.
הם בכיוון הנכון...