בטח שמתן לב שאיני מסקרת או עוסקת כלל בכל מה שקשור לשמלות כלה או מעצביהן ושבכל השנים בהן אתן מכירות אותי ויודעות כי אני מגדלת בן זוג, מעולם לא התחתנתי בעצמי. מדוע? ובכן, כי הדיעות שלי על חתונה ומוסד הנישואין הן לא מהפופולאריות בעולם (בקיצור, אני לא רואה מה הטעם, זה לא בשבילי ועוד כמה דיעות בלתי אהודות על מוסד הנישואין שלא אחשוף פן יעלוני חברותיי הנשואות על מוקד ויעשו ממני שווארמה הודו). מכאן, איני מצליחה להתלהב, להתעופף ולהתעלף על שמלות כלה. גם לא על האלגנטיות ביותר.
אבל מנהגים נועדו בכדי שיסטו מהם, ובפעם הראשונה, אני כותבת פוסט שכולו לבן כלולותי. ולמה? כי לא מדובר בעוד מותג או מעצב מן השורה, אלא בקןלקציית שמלות כלה המיועדות למתחתנות הקימוריות, קהל יעד שלדעתי אמור להיות מן המחוזרים בארץ ולמרבה הפלא והצער זה ממש לא המצב.
איך זה קשור אלי, אתן ודאי שואלות ומדוע מדי פעם אני מסקרת אופנה במידות גדולות יותר? כי גדלתי עם אחות כבדת משקל וכי גם אמא שלי סבלה ממשקל עודף עד לפני כמה שנים ואני יודעת כמה זה יכול להיות קשה בכל האספקטים וכמה זה מעיק לשמוע את המשפט המעליב 'אין לנו במידה שלך' - ועל אחת כמה וכמה, כמה קושי ודאי יש בחיפוש אחר שמלת כלה שאמורה לספק את תחושת ה'אני כה דיוואית/ענוגה/נסיכית/מעלפת' ובאופציות המצומצמות שעומדות לרשותה של הכלה הקצת כבדה.
.jpg)
